הקדמה
עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, אלרגיה למזון היא לא רק אי נוחות – היא סכנת חיים. עד כה, סימון אלרגנים במזון היה מבוסס על גישה זהירה במיוחד, שהובילה לעודף סימונים ולעיתים אף לבלבול בקרב הצרכנים. אבל עכשיו – הגיע שינוי דרמטי.
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) וארגון הבריאות העולמי (WHO) השיקו מסגרת מדעית חדשה, מדויקת ומבוססת סיכונים לסימון אלרגנים – בשורה עולמית שצפויה לשנות את כללי המשחק.
בפוסט הזה נצלול לעומק המסמך שפרסמו שני הארגונים, נבין איך הוא עובד, למה זה חשוב – ומה זה אומר עבור יצרני מזון, רגולטורים וצרכנים בכל העולם.
למה בכלל היה צורך בשינוי?
עד היום, שיטת הסימון נשענה על גישת "סיכון פוטנציאלי" (hazard-based), כלומר – אם יש אפילו חשש קל לשאריות של אלרגנים, מופיע סימון אזהרה. התוצאה?:
הגישה החדשה מבוססת סיכון (risk-based) שמה קץ לעמימות – היא מאפשרת להבדיל בין סיכון ממשי לבין סיכון תיאורטי, וכך לתקשר לצרכן בצורה אחראית, מדויקת – ובעיקר, מועילה.
איך זה פועל בפועל? שלושת העקרונות של המסגרת החדשה
באמצעות סדרת דיונים של ועדת מומחים משותפת ל-FAO ול-WHO (JECRA), הוגדרו שלושה קריטריונים מרכזיים להחלטה האם מזון או רכיב מסוים ייחשב כאלרגן עולמי:
על בסיס קריטריונים אלה, הוגדרה רשימה גלובלית של אלרגנים בעדיפות גבוהה – לצד אלרגנים אזוריים.
האלרגנים שברשימת העדיפות הגלובלית
📌 אלרגנים בעדיפות עולמית:
📌 אלרגנים רלוונטיים לפי אזור:
המסגרת החדשה מאפשרת לכל מדינה להתאים את רשימת האלרגנים הרשמיים שלה בהתאם לנתוני האוכלוסייה והצרכים המקומיים – ועדיין לשמור על קונסיסטנטיות בינלאומית.
מהפכת ספי החשיפה: מינונים ברי התייחסות
אחת התרומות החשובות ביותר של המסמך היא הגדרת ספים מדודים לחשיפה לאלרגנים – או במילים אחרות, Reference Doses.
אלו מינונים מדודים במיליגרמים של חלבון מהמזון האלרגני, שמתחת להם רוב האנשים האלרגיים לא יגיבו.
הנה טבלה מתוך המסמך:
אלרגן סף רפרנס (מ"ג)
חלב, ביצים, בוטנים, שומשום 2.0
אגוזי לוז 3.0
דגים, חיטה 5.0
סויה, לופין, כוסמת 10.0
רכיכות 200.0
אגוזים אחרים, חרדל, סלרי 1.0
💡 משמעות חשובה: אם רמות האלרגן אינן עוברות את הסף שנקבע – אין חובה להוסיף אזהרה.
PAL – סוף לעידן סימוני "אולי יש עקבות"
"עלול להכיל", "מיוצר בסביבה של...", "עקבות של..." – כולנו מכירים את הסימונים האלו, שמכונים PAL (Precautionary Allergen Labeling). אבל מה הם שווים אם הם מופיעים על כל מוצר שני?
ועדת המומחים קובעת: השימוש ב-PAL צריך להיות מבוסס נתוני סיכון בלבד. כלומר:
אם יש חשש ממשי לעקבות – והכמות חורגת מהסף – יש לציין.
אם לא – אין להציף באזהרות מיותרות.
השאיפה: רגולציה ברורה שתדרוש מיצרנים להשתמש ב-PAL רק כשיש הצדקה מדעית. פחות בלבול – יותר אמון.
מתי מותר לא לסמן?
מה עם רכיבים כמו שמנים מזוקקים או חלבונים שעברו פירוק כימי עמוק?
כאן נכנס החידוש הנוסף של המסמך: אפשרות לפטור מסימון במקרים מסוימים – אם ניתן להוכיח מדעית שהרכיב לא מסכן את הצרכנים.
המסמך מציע כמה "מסלולים" להוכחת בטיחות – כולל בדיקות אנליטיות, ניתוח סיכונים והשוואה לערכי סף – מה שמאפשר גמישות בלי לוותר על בטיחות.
למה זה חשוב ליצרנים?
ומה עם הצרכנים?
אז מה עכשיו?
המסמך של FAO/WHO הוא לא חוק מחייב – אבל הוא יהפוך במהרה לסטנדרט עולמי. כבר עכשיו גופים רגולטוריים כמו Codex Alimentarius עוסקים בעדכון תקנים בהתבסס עליו.
יצרנים, יבואנים, מומחי רגולציה ועמותות צרכנים – כולם צריכים להכיר את ההמלצות ולהיערך.
סיכום: פחות פחד, יותר דיוק
סימון מבוסס סיכון הוא לא רק צעד חכם – הוא מהפכה של ממש. הוא משנה את הדרך בה אנו חושבים על אלרגנים, מייצרים מזון, ומתקשרים עם הציבור.
במקום "למכור פחד" – אנחנו מוכרים אמון. במקום "להגזים באזהרות" – אנחנו מתמקדים במה שחשוב באמת.
וזה – העתיד של בטיחות מזון.
רוצה לדעת איך להתאים את המוצרים שלך למסגרת החדשה?
🔗 בקר בעמוד הרשמי של FAO בנושא האלרגנים:
📬 או צור איתי קשר להתאמה אישית של המוצרים והאריזות שלך לתקינה החדשה.
תודה רבה, הטופס נשלח בהצלחה
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית
רחוב - הכלנית 26, כפר סבא
טלפון - 054-2277887
פקס - 09-7770139
מייל - ronit@ronitsadeh.com
האתר נבנה ועוצב ע"י חברת קודנט בניית אתרים לעסקים | קידום אורגני